גוגל, פייסבוק ואמזון נגד שאר העולם
31.8.2017
מעניין לראות את המאבק המשפטי שמתחולל היום באירופה נגד הכוח הדואופוליסטי של גוגל ופייסבוק בתחום הפרסום הדיגיטלי. ארה"ב וישראל אינן חלק מהמאבק הזה ממספר סיבות (שלא זה המקום לפרטן), אבל מעודד לראות שביבשת הישנה לא מתכוונים לשבת בחיבוק ידיים אל מול ההשתלטות העוינת של גוגל ופייסבוק על הכלכלה העולמית בכלל, ועל תעשיית הפרסום הדיגיטלי בפרט.
הנה לינק לידיעה על כך שהמוסד להגבלים עסקיים באיחוד האירופי אילץ את גוגל לא לתת עדיפות בתוצאות החיפוש לשירות השוואת המחירים שלו, אחרת ייאלץ להתמודד עם קנס כבד במיוחד:
http://www.marketwatch.com/…/google-sketches-out-changes-to…
קווים לדמותו של הסחי האולטימטיבי
27.11.2016
1. הולך להופעות של שלמה ארצי. רצוי בקיסריה
2. צופה באדיקות בערוץ 2
3. קורא נאמן של "ידיעות אחרונות"
4. גר בדירה בראשון
5. אוהד את מכבי ת"א בכדורסל
6. מכור לריאליטי
7. מצביע ליאיר לפיד
8. צם ביום כיפור
9. מתחתן ברבנות
10. נאמן לרשתות של בתי קפה כמו קפה קפה או ארומה
מקרא תשובות:
1-0 חף מכל סחיות
3-2 סחי לייט
5-4 סחי ממוצע
6 ומעלה - סובל מסחיות יתר
ההיסטוריה חוזרת
9.11.2016
התכונות והעמדות הנדרשות ממועמד לנשיאות ארה"ב וממועמד לראשות ממשלת ישראל כדי לנצח בבחירות: הדרת מיעוטים (בעיקר מוסלמים), זריעת פחד, סלידה מערכים דמוקרטיים, קעקוע עצמאות כלי התקשורת ובית המשפט העליון. מתחיל קצת להזכיר את הקריסה הערכית והמוסדית של המערכות הדמוקרטיות באירופה בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים.
קינה על המלך דוד
20.2.2016
"יותר מחודש עבר ועדיין לא התאוששתי ממותו של דיוויד בואי. אני חושב על בואי כל יום, כמה פעמים ביום... אם המוות לא פסח עליו - הוא גם לא יפסח עלי... אם ישותו אינה נצחית - גם יישותי היא בת חלוף... אנשים חיים בתחושה שהם מיוחדים. זו טעות מקובלת. אתה מסתכל על דיוויד בואי ומבין עד כמה אתה רגיל". ניסן שור מתאר בדיוק את המחשבות והתחושות שלי מאז מותו של בואי, אליל הילדות הכי גדול שלי.
אחרי מות
5.12.2015
את יוסי שריד פגשתי לפני כשש שנים בביתו בשכונת ל' בתל אביב. התמסרתי לקול העמוק, לעברית הגבוהה, לדיקציה הברורה, לאינטונציה המיוחדת - עוד לפני התוכן שהיה בו הומור, ציניות וסרקזם מושחזים עם מחשבה מקורית, עומק וחוכמה. דברים דומים אפשר לומר גם על מוטי קירשנבאום שאת התובנות שלו על ישראל של פעם וישראל של היום חלק אתי לפני מספר שנים. השמאל הישראלי איבד בפרק זמן כל כך קצר שני ענקים שהבינו כבר לפני 40 שנה את מה שההנהגה הנוכחית מסרבת להבין היום - שהשליטה על עם אחר תמיט עלינו אסון. עצוב.
על טהרנות וצדקנות
31.7.2015
הפיגועים במצעד הגאווה בירושלים ובכפר דומא הם הוכחה נוספת, למי ששכח או מסרב להאמין, שאנחנו חברה חולה. במקום לדבר סרה על חברות אחרות ולבקר בטהרנות ובצדקנות קבוצות מוסלמיות במזרח התיכון, הגיעה השעה להתבוננות פנימית וביקורתית. לפני קצת יותר משנה, אחרי הרצח של מוחמד אבו חדיר, אמר ראש ממשלתנו בנימין נתניהו, על רקע הידיעות כי הרוצחים הם יהודים: "מקומם של רוצחים כאלה איננו בחברה הישראלית, בכך אנחנו נבדלים משכנינו". ובכן, ביבי טועה. רוצחים, גזענים ומסיתים הם חלק מהחברה היהודית. לא עשב שוטה או קומץ. כבר מזמן לא אור לגויים, אלא עם ככל העמים, מוכה אלימות וגזענות. צא, ביבי, ולמד מנשיא המדינה רובי ריבלין, איש ימין לא פחות ממך, כיצד לכבד את "האחר", איך לקרבו אליך ולאהוב אותו דווקא משום היותו שונה, ולא לעשות לו דה-לגיטימציה, כלומר לשלול ממנו את אנושיותו וזכויותיו, כפי שאתה - ראש הממשלה - מיטיב לעשות לאורך השנים
"האחר" בתקשורת
10.11.2014
האיוולת הגדולה ביותר של ממשלות ישראל היא לא הטיפול בגרעין האיראני, ואפילו לא המדיניות כלפי הפלסטינים. מצעד האיוולת הגדול ביותר הוא היחס לאזרחים הערבים בישראל; גם התקשורת משתתפת במצעד הזה וממלאת תפקיד חשוב מאוד בהובלתו. מאמר שכתבתי בעניין זה ב"העין השביעית", אקטואלי מאוד לימים אלה:
http://www.the7eye.org.il/132882
זהות מזרחית
24.10.2014
בראיון המעניין שקיימה נרי ליבנה עם רון כחלילי ב"מוסף הארץ", מתאר כחלילי את הדיכוי הפוליטי, הכלכלי-חברתי והתרבותי של המזרחים בידי הממסד האשכנזי. קשה להתווכח הם הטיעונים של כחלילי. יש אינספור עדויות, הוכחות ונתונים התומכים בדבריו. אבל לעשות אידיאליזציה ורומנטיזציה לכל מה שמגלמת התרבות המזרחית זה קצת מוגזם; הכוונה, למשל, לאמירתו השגויה כי בקרב המזרחים יש יותר קבלה להומואים מאשר לאשכנזים וכי "אין להם (למזרחים) בעיה למרוט גבות. אף אחד לא יקרא להם קוקסינל או הומו". לא ברור על מה מסתמך כאן כחלילי. ההומופוביה בקרב דתיים ומסורתיים, שרבים מהם יהודים-ערבים (כלומר, מזרחים), היא תוצר של תרבות (מזרחית) שמרנית ודכאנית. התרבות הזו מוכרת לי (שם המשפחה שלי מסגיר אותה) - גם על היבטיה היפים. אבל אסור להקל ראש ובטח לא לרומם כל דבר שקשור בה. הנה לינק לראיון:
http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2465327
המלאך גבריאל
2.01.2014
אתמול התקיימה בבארבי הופעה לזכרו של גבריאל בלחסן. הבארבי היה מפוצץ, אנשים מסביב לא הפסיקו לבכות, מיטב האמנים עלו לבמה וביצעו בכישרון רב את שיריו של המוזיקאי הנפלא, הרגיש והמיוסר הזה שמת כל כך צעיר. הגיטרה של רון בונקר, המלים המהדהדות של גבריאל בלחסן, הרגשות הכבדים ובעיקר המחשבה שהגיע לו הרבה יותר ממה שהיה לו - כל זה מציף, מכעיס ומעציב מאוד. גבריאל אמנם איננו, אבל המוזיקה הנפלאה והנשמה הגדולה שלו אתנו. והנה אחד משיריו היפים: